אבחון פסיכודידקטי בדרישת בית הספר בגלל בעיות מסוימות שמתגלות במהלך הזמן בתפקודו בבית הספר, הן ההתנהגותי והן הלימודי. מכיוון ששניהם כרוכים אחד בשני יש לבדוק את הילד לגבי מצבו המלא מכל בחינה, ולהבין למה הוא מתקשה לתפקד ולהשתלב בחברת בני גילו ולעמוד בדרישות. את האבחון עושים בגיל הגן ועד התיכון וזה יכול לבוא גם כיוזמה של ההורים שאינם מרוצים ממצבו ורוצים לדעת מהם הגורמים לבעיות שהוא נתקל בהן.
אבחון שהוא גם פסיכולוגי
את האבחון מבצע איש מקצוע כדי לקבל תמונת מצב שהיא לא רק אוריינית אלא גם פסיכולוגית. את החלק הזה חייב לבצע פסיכולוג חינוכי ואת החלק הדידקטי עושה מאבחנת דידקטית. יחד, שני החלקים נותנים תמונה שמשלבת את כל הפרטים ומנסים להבין מה משפיע על מה וממה נובע הקושי של הילד. זה חשוב משום שלפעמים מתברר שהקושי הוא דידקטי והוא משפיע על הנפשי ולהפך – אין בעיה דידקטית אלא קושי נפשי שגורם להפרעות התפקוד.
מה בודק האבחון הדידקטי?
אבחון זה מטפל בכישורים הקוגניטיביים כמו יכולת תפיסה חזותית ומרחבית, כישורים כמותיים ותפיסת זמן ולפי זה מבינים היכן הכשל. תוספת האבחון הפסיכולוגי משלימה את הפאזל ומודדת גם את מנת המשכל כדי לדעת אם יש כאן התאמה לגילו ולשאר בני הגיל לפי מצבו. באבחונים כאלה לא נהוג לאבחן את לקויות הלמידה אבל הם מצביעים על כיוון שנדרש לבדוק אם לא מתגלה הסיבה לכך באבחון הדידקטי ואבחון מנת המשכל.
מעורבות הורים
מעורבות ההורים בתהליך חשובה מאוד והיא מחייבת מודעות ופתיחות מצדם. האבחון שנדרש אינו סימן לכך שיש לאבד תקווה אלא להפך, שמנסים למצוא דרך לעזור לילד להתגבר על הבעיות שהן ברורות וגלויות לעין. זוהי תחילת הדרך למציאת פתרון והורים צריכים לראות בזה הזדמנות לעזור להם לקבל גם כלים בבית כדי לנסות לעזור בדרכם. הילד צריך להרגיש שהוא מקבל תמיכה גדולה והבנה למצבו כדי לקבל עידוד להמשיך לנסות להתמודד.
איך זה מתבצע?
האבחון מתחלק לשני חלקים ולכן נעשה בכמה מפגשים, כאשר המאבחנים נפגשים גם עם ההורים כדי לקבל תמונת מצב בבית ולשמוע גם אותם. בפגישות אלה מקבלים את כל המידע שאפשר לגלות על הילד גם בשיחות אתו ואחר כך נעשים האבחונים עצמם. בדרך כלל התמונה היא די ברורה בשלושה עד חמישה מפגשים ולא צריך המשך. העלויות משתנות וגם ההפניות והמכונים שעושים זאת מגוונים. חלקם נעשים לפי דרישת בית הספר וחלקם ביוזמת ההורים.
חשיבות האבחון
לא תמיד אפשר לקבל תמונה ברורה של הילד כשהכל נבלע בתוך המולת השגרה, ולכן כשלוקחים את הילד לאבחון בשיחות שמוקדשות רק לו אפשר להבין טוב יותר מה מעיק עליו ומה גורם לקשיים שבהם הוא נתקל. כך שהאבחון אינו חייב להיתפס כבעיה אלא כמציאת פתרון לילד. כשאתם מקדישים לילד זמן ומפנים אותו לאבחון הוא מרגיש שיש מי ששומע אותו מאמין לו וכך לפחות מתקבלת אצלו התחושה שיש לו סיכוי למצוא דרך מוצא מהמצב הלא נעים שנקלע אליו.
חשוב להבין את הילד
תמיד אומרים את זה וזה נכון תמיד – חשוב להבין את הילד ובמידה רב הלשים את עצמכם במקומו. זה לא רק יעזור להבין אותו טוב יותר אלא ייתן לו מוטיבציה לשתף פעולה גם באבחון עצמו. אם ילד מרגיש שפועלים נגדו הוא פחות מוכן לתת מעצמו ולהיפתח לקראת המאבחנים. זה עשוי להשפיע על תמונת המצב שמתקבלת בכל אבחון ובעיקר בשיחה. יש להכין את הילד בדיוק כמו את ההורים ושנים חשובים באותה מידה כדי לקבל תוצאות שישקפו בדיוק את הבעיה המדויקת.
שיתוף הפעולה באבחון
לפעמים כל מה שעושים אינו מסייע בכל זאת לקבל שיתוף פעולה של הילד ולכן זה הופך להיות חלק מהאבחנה. בשיחת המאבחנים עם ההורים תקבלו את כל ההסברים מתי אפשר יהיה להבין טוב יותר מה קורה עם הילד הודות לשיתוף פעולה שלו ומתי יש קושי מסוים להגיע ללב הבעיה. כאן נחוצה הבנה שלכם כדי לתמוך בו ולעודד אותו בדרך לפתרון. כשנותנים לו הרגשה שהוא אינו לבד הוא עושה ברצון את כל המוטל עליו ומגיע לתוצאות מדויקות יותר, בדיוק כפי שרציתם מלכתחילה.
