הקשר שבן ילדים בוגרים להוריהם עומד במרכז טיפולים פסיכולוגיים רבים. אנחנו אף פעם לא מפסיקים להיות ילדים של הורנו, ואנחנו ממשיכים להיות מושפעים מהקשר איתם לאורך כול חיינו וגם לאחר מותם. העובדה שאנו הופכים להורים בעצמנו מוסיפה עוד רובד לקשר הזה.
גם בלי להביא את פרטי המקרה הפרטי עליו עונה פסיכולוג ברחובות של "הסדנה" לפונה במקרה עליו מפורטת התשובה מטה, יש לתשובה חשיבות כיוון שהיא נוגעת בנושאים העולים בטיפולים רבים.
אורית שלום
ההתמודדות עם הורה קשה כמו אבא שלך יכולה להיות מתסכלת וגם מכריעה, אני מבין למה הצבת גבולות היא אתגר. את צודקת שאם לא תטפלי בזה עכשיו, זה ייצור בעיות אחרות בהמשך. אבל כדי להציב גבולות בצורה יעילה, ראשית תצטרכי להבהיר לעצמך מהו סוג הקשר שאת רוצה עם אבא שלך. את לא אומרת איזה סוג של קשר היה לך עם אביך בחייך הבוגרים לפני האובדנים שהוא חווה בשנים האחרונות, אבל חשוב לחשוב על כך. אני שואל כי למרות שאת אומרת שאתה לא אוהבת את אבא שלך "כאדם", לא ברור לי (כפי שאולי זה לא יהיה לו) אם את רוצה קשר מוגבל אתו, או קשר בכלל. הניחוש שלי הוא שגם את עדיין לא יודעת את התשובה לשאלה הזו.
הסיבה לכך היא שבמשפחות רבות, כאשר הייתה התעללות, אף פעם לא מדברים על ההתעללות, גם כשהילד הופך למבוגר והקשר נמשך. במקום זאת, יש שלל רגשות שלא נאמרו המופעלים במעין מישור סמוי בין המשתתפים. אולי עבורך זה מתממש בדינמיקה בנוסח הבא: את מרגישה שאתה לא יכולה לדבר עם אביך על כאב ההתעללות המילולית שלו, השתייה והיעדרו, ואת מנסה לנהל ולהתמודד עם הרגשות האלה על ידי יצירת מרחק לא רק כדי להגן על עצמך , אבל אולי גם כדי לתקשר ולהעביר לו עד כמה הוא פגע בך. בינתיים, אם הוא לא לגמרי מבין איך הוא פגע בך, אולי הוא לא מבין למה את חוסמת אותו, ובייאושו לקיים אתך מערכת יחסים, הוא מושיט יד בדרך היחידה שהוא יכול ויודע – על ידי ההופעות הלא קרואות שלו בחייך שאת מאוד לא אוהבת.
זכרי שהתפיסה שלך לגבי ילדותך עשויה להיות שונה משלו מכיוון שאנשים לא תמיד מבינים כיצד התנהגותם משפיעה על אחרים. הוא עשוי להאמין שהוא היה אב לא מושלם אך אוהב שדאג לך. וגם אם הוא לא מודע לדרכים שבהן הוא הכשיל אותך ופגע , הוא עלול להרגיש אשם על כך שהוא לא היה אבא נוכח, ובמקום להביע את זה בפניך ישירות, הוא מנסה להיות נוכח עכשיו, אם כי בצורה מאוד לא מתחשבת בצרכים שלך.
לא תדעו מה אתם רוצים ומה ניתן לעשות עד שתעשו חשבון נפש כנה אחד עם השני, ועכשיו זה הזמן לעשות את זה. במקום לעקוף את הנושאים ולהגיד שאת עסוקה מכדי לדבר אתו, את יכולה לומר "אבא, ביקשתי ממך לא להתקשר או לבוא כי הדרך שבה אתה עושה את זה מרגישה לי מוגזמת וחודרנית, וגם בגלל שיש הרבה דברים לא מדוברים בינינו שנצטרך לדבר עליהם לפני שאדע איזה סוג של מערכת יחסים מרגיש לי נוח. האם אתה מוכן להיפגש עם פסיכולוג בתל אביב כדי שנוכל למצוא דרך לקשר טוב יותר ממה שהיה לנו בעבר?"
התגובה שלו – והאופן שבו הוא מתמודד עם הטיפול, אם יבחר לבוא – תעזור לך להחליט כמה קשר ואיזה קשר את רוצה עמו ואיזה גבולות להציב.
השאלות החשובות הן: האם הוא מכיר ולוקח אחריות על האופן שבו התנהגותו השפיעה עליך? האם הוא מנסה לתקן ? האם הוא מוכן לקבל את הדרך שבה את רואה את העבר והאירועים הקשים, גם אם היא שונה משלו? האם הוא מוכן להסתכל על השתייה שלו ולדבר אתך בחביבות? בטיפול, מטופלים רבים שואלים אותי איך הם יכולים וצריכים לנהל מערכת יחסים עם הוריהם המתעללים, ואני אומר, "טוב, קודם כל הם צריכים להפסיק להתעלל."
ברגע שאת קובעת איזה סוג של מערכת יחסים אפשרי, אתה יכולה להציב גבולות בהתאם. הצבת גבולות עם הורה יכולה להרגיש מרתיעה, במיוחד אם הגבולות שלך לא כובדו בעבר. אבל זכרי שלהצבת גבולות יש שני חלקים. הראשון הוא פשוט לציין את הגבול: אבא, אלא אם יש מצב חירום רפואי חמור, אתה יכול בבקשה להתקשר פעם אחת, ואני אתקשר אליך כשיהיה לי זמן לדבר? זה יעזור לנו להתקרב כי אני ארגיש טוב יותר לגבי מערכת היחסים שלנו. החלק השני הוא שמירה על הגבול. אם אבא שלך מתקשר אליך יותר מפעם אחת לפני שהיה לך זמן סביר להגיב (כמה ימים, לא חודש), את יכולה להגיד: אבא, ביקשתי ממך לא להתקשר אליי יותר מפעם אחת לפני שאקבל הזדמנות להגיב. אם תעשה זאת שוב, אני עומדת לחסום את השיחות שלך, כי זה גורם לי להרגיש שלא אכפת לך ממה שחשוב לי. חשוב זכור שהגבול שלך הוא הסכם שאת עושה עם עצמך לגבי מה את תסבלי או לא תסבלי. לכן העקביות של התגובה שלך היא המפתח. במילים אחרות, אם לפעמים את מחליקה את זה כשאבא שלך מתקשר ללא הרף, אתה לא רק שולחת לו את המסר שזה בסדר להתייחס אליך ככה, אלא את עושה את מה שאביך עשה לך – לא מכבדת את צרכיך. הדרך שבה הוא מגיב לגבולות שלך גם תעזור לך לקבל החלטות אחרות, כמו מתי (או אם) לגלות לו את הכתובת שלך, והאם תפגשו ואיך.
יש לך הזדמנות בשלב הקשה הזה ליצור מערכת יחסים חדשה עם אביך – כזו שבה את אמרת את האמת שלך.
אם הוא מסרב ללכת אתך לטיפול, מערכת היחסים החדשה הזו כרוכה ככל הנראה בהצבת גבולות הדוקים יותר ושמירה עליהם בעקביות מוחלטת. אם הוא פתוח לעבוד על מה שצריך ריפוי, אולי זה יאפשר לראות אותו בצורה מורכבת יותר ולמצוא היבטים של מערכת היחסים שלך אתו שאת נהנית מהם. כך או כך, הבהרה והבנה של מערכת היחסים שלכם ושמירה על גבולות בריאים לא רק יעזרו לך לצמוח כאדם אלא מכינה אותך להיות ההורה לילדיך העתידיים שאביך לא היה מסוגל להיות עבורך.
